.

בְּאָהַבה תְּחִלָּה

נותנים מענה לילדים ונוער שעוברים משבר רגשי

ילדים להורים מתגרשים / אחד מההורים נפטר / עוברים חרם בכיתה
אחד מבני המשפחה חולה והילד הופך "לשקוף" ועוד..

אני רוצה לבדוק התאמה ולהתנדב (:

הצטרפו אלינו
לשליחות!

אנחנו רוצים אותך איתנו!

המטרה שלנו

להקים בית חם לילדים ונוער למספר שעות ביום, בו הילדים יקבלו ליווי והכוונה מאנשי מקצוע בתחום הטיפול, אוזן קשבת והדרכה לחיים מאוזנים ובריאים

במקום יהיו עמדות מחשב להכנת שיעורי בית ויינתנו שיעורים פרטיים במקצועות הליבה, אוכל חם, ומקום בטוח ומחבק ליצירת בטחון וערך עצמי לאותם ילדים

*בנוסף, יתקיימו במקום סדנאות להורים להתפתחות והדרכה הורית והקניית כלים לשיפור ההתנהלות בתוך המשפחה

הסיבה

למנוע מהילדים להידרדר לאלימות, פשע, סמים, הפרעות אכילה, בעיות נפשיות, וחלילה התאבדויות ולעצור את השלב הבא שעלול להוביל להיות נוער בסיכון

כיצד התכנית תפעל

אנו זקוקים לכם!

מטפלים עם הכשרה מתאימה וניסיון לעבודה עם ילדים

מדריכי הורים לטיפול פרטני ו/או העברת סדנאות להורים

מורים להעברת שיעורים פרטיים במקצועות הליבה

עו"ד לרישום ופתיחת העמותה

רואה חשבון לניהול הספרים 

מזכירה לטיפול בטפסים, רישום ואדמיניסטרציה 

הקמת אתר מותאם, דף פייסבוק ותחזוקה שוטפת

אב בית לתחזוקת המקום, אם בית לבישולים ולבביות (:

אנשי חסד עם לב טוב ורצון להשפיע בכל דרך יצירתית נוספת

תרומות עבור:

ציוד וריהוט לחדרי הטיפול, מחשבים, מזון, מימון שוטף של הוצאות המקום וכד'..

מי אנחנו

מי אנחנו

אילן אלנתן  |  מנחה להתפתחות והעצמה

בעל קליניקה לאימון אישי וזוגי ומטפל בשיטת NLP דמיון מודרך ודמיונובע

בעקבות מסע חיים אישי מצאתי את עצמי נמשך לתחום הטיפול, העמקתי בלימוד מקצועי במשך 8 שנים ובמקביל בלימוד פנימיות התורה וכיום אני משלב בין עולם היהדות לעולם האימון

היום בגיל 49 מתוך ניסיון של חמש שנים בעמותת ’’נקודת צמיחה’’ לשיקום משפחות
ומתוך פעילות כמטפל מקצועי ועבודה מול נערים, ובזכות האתגרים שסייעו לי להתפתח, אני עוסק בחזון שלי: לסייע לאנשים להגיע לגרסה המשופרת יותר של עצמם באמצעות כלים מעשיים וזאת כדי לשבור תבניות וליצור שינוי אמיתי בחיים

מאיר אלהרר  |  מרצה לאיכות, בטיחות ואתיקה

מהנדס איכות, יועץ ארגוני ומוביל תהליכים לשיפור ועוצמה

עם וותק של 20 שנה בצה"ל וניסיון רב בתחום האיכות והבטיחות אני מעביר השתלמויות מקצועיות לתפקוד אפקטיבי  לחברות
בינהם  תקשורת ארגונית, תקשורת בין אישית, יסודות ניהול, תקנונים ועוד..


אני מוצא מכנה משותף בין היכולת המקצועית והיכולת האישית שלי שמושתתת על ערכים וכבוד האדם ושמח להקנות כלים
גם לדור הצעיר שראוי לקבל את הטוב ביותר ומתוך כך להגשים את יעודו ולהשיג את מטרותיו בחיים

מידע נוסף מתוך מחקרים בנושא:

  1. אובדן הורי - תהליך הגירושין מביא לעתים קרובות לאיבוד הקשר עם אחד ההורים. האובדן הזה מלווה גם באיבוד של הידע, המיומנויות והמשאבים (רגשיים, כלכליים ועוד) של אותו הורה
  2. אובדן כלכלי - תוצאה נוספת של הגירושין היא שלילדים המתגוררים במשפחות חד הוריות אין בדרך כלל אותם משאבים כמו לילדים במשפחות רגילות
  3. יותר עָקָה (Stress) – תהליך הגירושין מלווה לעתים בשינויים רבים בחיי היום יום של הילדים, כמו שינוי בתי ספר, הטיפול בילד, שינוי הבית וכדומה. הילדים מתבקשים לעתים גם להסתגל לשינויים ביחסים עם חברים ובני המשפחה המורחבת. השינויים הללו יוצרים סביבה יותר מלחיצה עבור הילדים
  4. הסתגלות הורית מופחתת - ההתמודדות של הילדים במשפחות תלויה בחלקה גם במצב השכלי (Mental) של ההורים, וזה נכון גם במשפחות שחוו גירושין
  5. העדר יכולת או היענות (Competence) של ההורים – הרבה ממה שקורה לילדים, קשור לכישורים של ההורים שיעזרו להם להתפתח. לכְּשִׁירוּת של ההורים לאחר הגירושין יש השפעה ניכרת על מצב הילדים
  6. חשיפה לעימות (Conflict) שבין ההורים - העימות הזה קיים בכל משפחה, ובמיוחד במשפחות שחוו גירושין. לרמת העימות שאליה הילדים נחשפים יש השפעה מכרעת על הרְוָוחָה (Wellbeing) של הילדים

* כ 200 בני נוער נפטרים מהפרעות אכילה כל שנה (ynet)

מספר דוגמאות הממחישות את ההשפעה השלילית של תהליך הגירושין והמאבק בין ההורים על הילדים:

  1. פגיעה לימודית וחברתית, הסתגרות של הילד - א.נ, בן 7 שנים. יש לו עוד אח קטן בן 5 שנים. הוריו נמצאים מזה מספר חודשים בתהליך גירושין והיחסים ביניהם קשים ומתוחים. האב עזב את הבית אך מקפיד לפגוש את הילדים. המורה בבית הספר מתארת ירידה בלימודים, הסתגרות, חוסר רצון להשתתף בשיעורים ונסיגה חברתית עד כדי חוסר רצון לשחק עם הילדים בהפסקות ואף תוקפנות כלפיהם. פעם אחת הילד ישב מתחת לשולחן וסרב לצאת החוצה כשהאב בא לבקר אותו
  2. "מחלת ימי הביקורים" - ש.צ, בן שנתיים וחצי. סובל מדלקת עור אוטופית (Atopic dermatitis) קלה וצפצופים ריאתיים מדי פעם. הוריו נמצאים בהליכי גירושין מזה כשנה. הוריו נאבקים על המשמורת על הילד. כאשר האב מגיע לקחת את הילד למפגשים, האם טוענת כי הוא חולה ומסרבת למסור אותו לאב למפגש. האם אף פונה שוב ושוב לגורמים רפואיים שונים בניסיון לקבל אישורים על מצבו הרפואי הקשה לכאורה של הילד, ובכך למעשה טוענת כי האב אינו מסוגל להתמודד בעצמו עם מתן טיפול באינהלציות (Inhalations) לילד בעת הצורך או מריחת קרמים שונים על עורו של הילד
  3. פגישה במרכזי קשר - ב.ד ו-ק.ד, אחים בני 4.5 ו-3 שנים. נפגשים עם אביהם אך ורק במרכזי קשר בנוכחות פקידת סעד, וזאת מאחר והאם טענה בפני בית המשפט כי האב אלים כלפיה. הילדים מאוד שמחים לפגוש ולראות את האב ונתלים על צווארו, נראים מפוחדים מהמצב (Situation) ומהמקום הזר והמנוכר. פקידת הסעד היא שמכתיבה לאב ולילדים במה לשחק וכיצד להתנהג במפגש
  4. האשמות שווא על התעללות מינית - א.ה, ילדה בת 10 שנים. מתגוררת עם אימה. אביה של הילדה הורחק מהבית עקב תלונה של האם על כך שהתעלל מינית בילדה. טענה זו הוכחה כשקרית, אך האב ממעט להיפגש עם הילדה בעקבות כך
  5. תופעת הניכור ההורי - ג.ר, נערה בת 15 שנים. הוריה גרושים מזה כשנתיים. הנערה מתגוררת עם אימה ואחותה הקטנה. האב עבר לגור בעיר אחרת ומתגורר עם בת זוג חדשה. הנערה מסרבת לפגוש את אביה או אפילו לשוחח איתו

*מספר ניסיונות ההתאבדות של בני 14 ומטה עלה ב-62% בתוך עשור - כך עולה מדו"ח השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שפורסם היום (שלישי). לפי הדו"ח, ב-2018 דווח על 342 ניסיונות אובדנות של בני 14 או פחות, לעומת 211 דיווחים על ניסיונות התאבדות בקרב קבוצת גיל זו ב-2008. גורמי מקצוע מדווחים בשנים האחרונות על ירידה בגיל הממוצע של ילדים ובני נוער שמנסים להתאבד. ב-2018, 39% מניסיונות ההתאבדות היו של בני 14 או פחות.

אנו מעוניינים למנוע ולצמצם משמעותית את הנתונים הללו!

מלאו את השאלון בקישור המצורף ונחזור אליכם

אני רוצה לבדוק התאמה ולהתנדב (:

הצטרפו אלינו
לשליחות!

אתם מוזמנים ליצור קשר בוואצאפ לכל שאלה
ו/או לשלוח מייל לכתובת:  elnatan72@gmail.com 

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.